מדריך: בדיקת ההטמעה של פורמטים חדשים של מודעות ב-AdMob

שלב 3: טיפול בערכי הפרמטרים של Remote Config בקוד של האפליקציה


מבוא: בדיקת השימוש בפורמט מודעה חדש של AdMob באמצעות Firebase
שלב 1: משתמשים ב-AdMob כדי ליצור וריאנט חדש של יחידת מודעות לצורך בדיקה
שלב 2: הגדרה של בדיקת A/B במסוף Firebase

שלב 3: טיפול בערכי הפרמטרים Remote Config בקוד של האפליקציה

שלב 4: מפעילים את בדיקת ה-A/B ובודקים את תוצאות הבדיקה במסוף Firebase
שלב 5: החלטה אם להשיק את פורמט המודעה החדש


בסוף השלב האחרון יצרתם פרמטר Remote Config (SHOW_NEW_AD_KEY). בשלב הזה תוסיפו לקוד של האפליקציה את הלוגיקה של מה שהאפליקציה צריכה להציג על סמך הערך של הפרמטר הזה – true (הצגת המודעה החדשה) לעומת false (לא הצגת המודעה החדשה).

הוספת ערכות ה-SDK הנדרשות

לפני שמשתמשים ב-Remote Config בקוד האפליקציה, צריך להוסיף את ה-SDK של Remote Config ואת ה-SDK של Firebase ל-Google Analytics לקובצי ה-build של הפרויקט.

פלטפורמות של Apple

מוסיפים את ה-pods הבאים ל-Podfile ומתקינים אותם:

pod 'Google-Mobile-Ads-SDK'
pod 'Firebase/Analytics'
pod 'Firebase/RemoteConfig'

Android

מוסיפים לקובץ build.gradle את יחסי התלות הבאים בספריות:

implementation 'com.google.android.gms:play-services-ads:23.6.0'
implementation 'com.google.firebase:firebase-analytics:22.1.2'
implementation 'com.google.firebase:firebase-config:22.0.1'

Unity

מורידים ומתקינים את Firebase Unity SDK, ואז מוסיפים לפרויקט את חבילות Unity הבאות:

  • FirebaseAnalytics.unitypackage
  • FirebaseRemoteConfig.unitypackage

הגדרת מכונה של Remote Config

כדי להשתמש בערכי הפרמטר Remote Config, צריך להגדיר את המכונה Remote Config כך שתשלוף ערכים חדשים למכונה של אפליקציית הלקוח.

בדוגמה הזו, Remote Config מוגדר לבדוק ערכים חדשים של פרמטרים פעם בשעה.

Swift

remoteConfig = RemoteConfig.remoteConfig()
let settings = RemoteConfigSettings()
settings.minimumFetchInterval = 3600
remoteConfig.configSettings = settings

Objective-C

self.remoteConfig = [FIRRemoteConfig remoteConfig];
FIRRemoteConfigSettings *remoteConfigSettings = [[FIRRemoteConfigSettings alloc] init];
remoteConfigSettings.minimumFetchInterval = 3600;
self.remoteConfig.configSettings = remoteConfigSettings;

Java

mFirebaseRemoteConfig = FirebaseRemoteConfig.getInstance();
FirebaseRemoteConfigSettings configSettings = new FirebaseRemoteConfigSettings.Builder()
        .setMinimumFetchIntervalInSeconds(3600)
        .build();
mFirebaseRemoteConfig.setConfigSettingsAsync(configSettings);

Kotlin

remoteConfig = Firebase.remoteConfig
val configSettings = remoteConfigSettings {
    minimumFetchIntervalInSeconds = 3600
}
remoteConfig.setConfigSettingsAsync(configSettings)

Unity

var remoteConfig = FirebaseRemoteConfig.DefaultInstance;
var configSettings = new ConfigSettings {
  MinimumFetchInternalInMilliseconds =
        (ulong)(new TimeSpan(1, 0, 0).TotalMilliseconds)
};
remoteConfig.SetConfigSettingsAsync(configSettings)
        .ContinueWithOnMainThread(task => {
          Debug.Log("Config settings confirmed");
}

אחזור והפעלה של Remote Config

מאחזרים ומפעילים את הפרמטרים Remote Config כדי שאפשר יהיה להתחיל להשתמש בערכי הפרמטרים החדשים.

מומלץ לבצע את הקריאה הזו מוקדם ככל האפשר בשלב הטעינה של האפליקציה, כי הקריאה הזו היא אסינכררונית וצריך לאחזר מראש את הערך של Remote Config כדי שהאפליקציה תדע אם להציג את המודעה.

Swift

remoteConfig.fetch() { (status, error) -> Void in
  if status == .success {
    print("Config fetched!")
    self.remoteConfig.activate() { (changed, error) in
      // ...
    }
  } else {
    print("Config not fetched")
    print("Error: \(error?.localizedDescription ?? "No error available.")")
  }
  self.loadAdUnit()
}

Objective-C

[self.remoteConfig fetchWithCompletionHandler:^(FIRRemoteConfigFetchStatus status, NSError *error) {
    if (status == FIRRemoteConfigFetchStatusSuccess) {
        NSLog(@"Config fetched!");
      [self.remoteConfig activateWithCompletion:^(BOOL changed, NSError * _Nullable error) {
        // ...
      }];
    } else {
        NSLog(@"Config not fetched");
        NSLog(@"Error %@", error.localizedDescription);
    }
    [self loadAdUnit];
}];

Java

mFirebaseRemoteConfig.fetchAndActivate()
        .addOnCompleteListener(this, new OnCompleteListener<Boolean>() {
            @Override
            public void onComplete(@NonNull Task<Boolean> task) {
                if (task.isSuccessful()) {
                    boolean updated = task.getResult();
                    Log.d(TAG, "Config params updated: " + updated);
                } else {
                    Log.d(TAG, "Config params failed to update");
                }
                loadAdUnit();
            }
        });

Kotlin

remoteConfig.fetchAndActivate()
        .addOnCompleteListener(this) { task ->
            if (task.isSuccessful) {
                val updated = task.result
                Log.d(TAG, "Config params updated: $updated")
            } else {
                Log.d(TAG, "Config params failed to update")
            }
            loadAdUnit()
        }

Unity

remoteConfig.FetchAndActivateAsync().ContinueWithOnMainThread(task => {
  if (task.IsFaulted) {
    Debug.LogWarning("Config params failed to update");
  } else {
    Debug.Log("Config params updated: " + task.Result);
  }
  LoadAdUnit();
});

עכשיו האפליקציה מוכנה לטפל בפרמטר Remote Config שיצרתם במהלך הגדרת בדיקת ה-A/B מוקדם יותר במדריך הזה.

שימוש בערך הפרמטר Remote Config

משתמשים בערך Remote Config שאוחזר מראש בפונקציה loadAdUnit() כדי לקבוע אם מופע האפליקציה צריך להציג (ערך הפרמטר הוא true) או לא להציג (ערך הפרמטר הוא false) את היחידה החדשה של המודעות המתגמלות מסוג מעברון.

Swift

private func loadAdUnit() {
  let showNewAdFormat = remoteConfig["users"].boolValue
  if showNewAdFormat {
      // Load Rewarded Interstitial Ad.
      // This should load your new implemented ad unit
      // as per AdMob instructions (the first step of this tutorial).
  } else {
    // Show the existing ad unit.
  }
}

Objective-C

- (void)loadAdUnit {
    BOOL showAds = self.remoteConfig[@"SHOW_NEW_AD_KEY"].boolValue;
    if (showAds) {
      // Load Rewarded Interstitial Ad.
      // This should load your new implemented ad unit
      // per AdMob instructions (the first step of this tutorial).
    } else {
      // Show the existing ad unit.
    }
}

Java

private void loadAdUnit() {
    boolean showNewAdFormat =
      mFirebaseRemoteConfig.getBoolean(SHOW_NEW_AD_KEY);

    if (showNewAdFormat) {
      // Load Rewarded Interstitial Ad.
      // This should load your new implemented ad unit
      // per AdMob instructions (the first step of this tutorial).
    } else {
      // Show the existing ad unit.
    }
}

Kotlin

private fun loadAdUnit() {
  var showNewAdFormat = remoteConfig.getBoolean(SHOW_NEW_AD_KEY)

  if (showNewAdFormat) {
      // Load Rewarded Interstitial Ad.
      // This should load your new implemented ad unit
      // per AdMob instructions (the first step of this tutorial).
    } else {
      // Show the existing ad unit.
    }
}

Unity

void LoadAdUnit() {
  bool showNewAdFormat =
      remoteConfig.GetValue("SHOW_NEW_AD_KEY").BooleanValue;

  if (showNewAdFormat) {
    // Load Rewarded Interstitial Ad (new implemented ad unit)
    // per AdMob instructions (the first step of this tutorial).
  } else {
    // Show the existing ad unit.
  }
}

הוספת בדיקות אחרות לערך הפרמטר

יש אזורים אחרים בקוד האפליקציה שבהם תצטרכו לבדוק את הערך של הפרמטר Remote Config כדי לקבוע איזו חוויית צפייה במודעות תוריד. לדוגמה, אתם יכולים להחליט אם לטעון מחדש מודעה אחרי שהמשתמש מסיים לצפות במודעה הנוכחית.

קודם צריך לבצע את הקריאות לאחזור ולהפעלה כדי לקבל עדכונים לגבי ערכי הפרמטרים – לדוגמה, אם מחליטים לסיים ניסוי או ליצור ניסוי חדש.

לאחר מכן, תמיד תוכלו לבדוק את הערך של הפרמטר באמצעות הקריאות הבאות:

Swift

remoteConfig["showNewAdKey"].boolValue

Objective-C

self.remoteConfig[@"SHOW_NEW_AD_KEY"].boolValue;

Java

mFirebaseRemoteConfig.getBoolean(SHOW_NEW_AD_KEY)

Kotlin

remoteConfig.getBoolean(SHOW_NEW_AD_KEY)

Unity

remoteConfig.GetValue("SHOW_NEW_AD_KEY").BooleanValue

הקריאות האלה תמיד יחזירו את אותו ערך למכונה של האפליקציה, בהתאם למיקום שלה בקבוצת הבקרה או בקבוצה החדשה של וריאנטים של מודעות, אלא אם בוצעו שינויים במסוף Firebase שאוחזרו והופעלו בקריאות הקודמות.




שלב 2: מגדירים בדיקת A/B במסוף Firebase שלב 4: מפעילים את בדיקת ה-A/B ובודקים את תוצאות הבדיקה